אמידת קיימות עירונית - סקירת גישות וכלים מידד קיסינגר* וענת דור

Transcription

1 אקולוגיה וסביבה 7)3(, 2016; 7)3(: אוקטובר מערכות לאמידת קיימות עירונית מלמדות על האפקטיביות של מדיניות ותכנון עירוני על עיצוב ההתנהגות במרחב העירוני. בתמונה: זכרון יעקב באדיבות משרד החוץ, פיקיוויקי PD אמידת קיימות עירונית - סקירת גישות וכלים מידד קיסינגר* וענת דור 'מרכז הנגב לקיימות', המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב MeidadK@bgu.ac.il *

2 קיסינגר ודור / אמידת קיימות עירונית 271 תקציר העניין באמידת הקיימות העירונית הולך וגובר ברחבי העולם. במהלך השנים האחרונות הלכו והתפתחו שורה ארוכה של מערכות אינדיקטורים ו )אינדקסים( עירוניים שפיתחו גופים שונים ומתמקדים במגוון היבטים של הקיימות העירונית. לבניית מערכות אלה מגוון יעדים הפונים לקהלים שונים. ההבנה כי יש צורך לבחון את המצב בהווה, לנסות לזהות את הגורמים המשפיעים, ולהצביע על התלות ההדדית שבין החברה העירונית, הפיתוח הכלכלי והסביבה הטבעית, מחלחלת ברמות השונות )גם אם במקרים שונים המוטיבציה הראשונית קשורה למיתוג העיר ולמיצובה(. אמידה זו אף יכולה לתרום למעקב אחר מגמות ההתפתחות של העיר, וההשפעה של צעדים שונים לטוב ולרע, תוך זיהוי הפערים בין המצוי לרצוי. מאמר זה מציג את תחום אמידת הקיימות העירונית כפי שהוא מתבטא בספרות המחקר ובשורה של יוזמות של גופים ציבוריים וקהילות ברחבי העולם. חלקה הראשון של ה מציג שורת גישות לאופן אמידת הקיימות העירונית ואת הדגשים של מערכות שונות לאמידת קיימות. בחלקה השני מוצגות מספר יוזמות מקומיות, ובהן מערכת אינדיקטורים שערכנו בשיתוף פרויקט "קיימות עירונית" של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שבנייתה מסתיימת בימים אלה, ובוחנת היבטים התנהגותיים של החיים בעיר. מילות מפתח: איכות חיים. אינדיקטורים עירוניים. הערכת קיימות.. פיתוח בר קיימא. שינוי התנהגות מבוא ההבנה שעיקר אוכלוסיית העולם והפעילות החברתית והכלכלית בו קשורה באופן ישיר ועקיף לערים, יצרה במהלך העשורים האחרונים עניין הולך וגובר בדרכים לקידום פיתוח עירוני בר קיימא. מרכיב חשוב בגיבוש צעדים שיקדמו קיימות עירונית הוא האפשרות לאמוד אותה ולתכנן בהתאם לכך צעדי מדיניות רלוונטיים. אמידת היבטים שונים של הקיימות העירונית כוללת מערכות אינדיקטורים ויצירת )אינדקסים( עירוניים. מטרת אמידה זו היא בחינה של מצב העיר, מצב הרווחה של אוכלוסייתה ודרך התנהלותה, ומעקב אחר מגמות ההתפתחות של העיר, לטוב ולרע. המעוניינים באמידת הקיימות שואפים לזהות היבטים שונים בתלות ההדדית שבין החברה העירונית, הפיתוח הכלכלי והסביבה הטבעית, ולהצביע עליהם. אינדיקטורים עירוניים בוחנים מגמות בתחומים שונים, כגון: בריאות, חינוך, כלכלה, דיור, שוויון, דמוקרטיה וממשל, קהילתיות, ביטחון, תרבות ופנאי, תחבורה, סביבה ועוד. מערכות האינדיקטורים לקיימות עירונית משמשות בסיס לדיווח על המצב הקיים ועל המגמות. הן כלי תכנוני, ומייצגות עניין הולך וגובר בשילוב התושבים בתכנון הקהילה. הניסיון לפתח מערכות אינדיקטורים אפקטיביות ומשמעותיות לסביבה העירונית הוא כולל, ומקיף כיום מדינות רבות ויישובים עירוניים מגוונים. מאמר זה מציג של גישות וכלים שפותחו במהלך השנים האחרונות ברחבי העולם. בעוד ה מציגה רק חלק מהיוזמות השונות בתחום, בחרנו להציג מגוון מערכות המציגות היבטים שונים של הנושא, ש ב נו גופים שונים )רשויות, ארגונים, האקדמיה(. בחלקו השני של המאמר מוצגים צעדים ראשונים בתחום שנערכו בשנים האחרונות בארץ. גישות שונות לפיתוח מערכות אמידת קיימות עירונית אף על פי שניתן לזהות מאפיינים משותפים להגדרות השונות לקיימות, לא קיימת מערכת אינדיקטורים המוסכמת באופן אוניברסלי להערכת קיימות. גישות שונות לקיימות בכלל, ולקיימות עירונית בפרט, ישפיעו על בחירת המשתנים והקריטריונים שנשתמש בהם להערכת הקיימות העירונית ]14, 20[. שני תנאים מהותיים להערכת הקיימות העירונית הם: )א( הצורך בהערכת שלושת עמודי התווך של הקיימות - סביבה, חברה וכלכלה; )ב( הצורך לכלול את התלות החיצונית של העיר באזורים שמעבר לגבולתיה ]20[. מטרתם של אינדיקטורים עירוניים: )א( ניטור שיטתי של השינויים הסביבתיים; )ב( אזהרה מוקדמת על בעיות סביבתיות; )ג( קביעת מטרות ויעדים; )ד( סקירת ביצועים; )ה( שקיפות המידע והנגשתו לציבור ]14[. גישה רחבה יותר גורסת כי הערכת קיימות חייבת: )א( לשלב היבטים כלכליים, סביבתיים, חברתיים ואף מוסדיים, וכן להביא בחשבון את התלות ההדדית שביניהם; )ב( להביא בחשבון את ההשלכות העתידיות של הפעולות בהווה; )ג( להכיר בקיומה של האי ודאות הנוגעת

3 272 אקולוגיה וסביבה 7)3(, אוקטובר 2016 לתוצאות פעולותינו בהווה ולנקוט משנה זהירות; )ד( לשתף את הציבור; )ה( לכלול צדק תוך דורי ובין דורי ]20[. סוגיה נוספת היא מספר האינדיקטורים הדרוש להערכת הקיימות העירונית ]21, 22[. באחד המחקרים נבחנו 17 חקרי מקרה של שימוש במערכות לאמידת קיימות. מספר האינדיקטורים במקרים שנבחנו נע בין 10 ל 86. החוקרים מייחסים שוני זה על קצה המזלג * מה שלא נמדד לא מנוהל' - כך בניהול עסקים או ארגונים וכך גם בקיימות העירונית. * אמידת הקיימות העירונית לא רק תורמת לבחינת מגמת ההתפתחות של ערים, אלא היא גם כלי בעל תרומה פוטנציאלית לשיפור התכנון ארוך הטווח בהן. * בארץ ובעולם יש מגוון של מערכות אמידה, המשתמשות באינדיקטורים וב שונים, בהתאם להבנת המשמעות של קיימות עירונית, לכלי המדידה ולמערך הנתונים העומדים בפני העוסקים באמידה. * ראוי שערים בישראל יאמצו כלי אמידה להערכת הקיימות של מרכיבי פעילותן. המערכת לתהליך הסיווג לתחומים של מערכת האינדיקטורים. נוסף על כך, כמות המידע משתנה בהתאם לקהל שמערכת המדידה פונה אליו. מערכות שיצרה הרשות המקומית יכללו לרוב פחות אינדיקטורים במטרה ליצור מערכת פשוטה יותר שניתנת לכימות. מדענים, לעומת זאת, ייטו להימנע ממיזוג אינדיקטורים ומפישוט של המערכת, מכיוון שמיזוג המידע ופישוטו יפחיתו מערכו האנליטי וידגישו את טבעם הסובייקטיבי של האינדיקטורים ]22[. נגישות וזמינות המידע היא מחסום מבחינת הרשויות המקומיות בשימוש באינדיקטורים להערכת הקיימות. אילוצי הנגישות למידע ישפיעו על חלקם היחסי של אינדיקטורים מתחום מסוים מתוך כלל התחומים במערכת. במקרה העירוני, ריבוי אינדיקטורים חברתיים וכלכליים נובע מנגישות רבה יותר לנתונים בתחומים אלה ברמה העירונית לעומת אינדיקטורים סביבתיים ]22[. העניין ברמה העירונית שמאמר זה מתמקד בה, משתלב בדיון רחב יותר שמתנהל במהלך שני העשורים האחרונים, בעניין האופן שניתן וצריך להעריך את איכות החיים והרווחה של אוכלוסיות שונות. המסגרת הרעיונית החדשה, בכינויה 'מעבר לתמ"ג' GDP"(,)"Beyond קיבלה חיזוק משמעותי מארגונים בין לאומיים הקוראים לשימוש ב מתאימים יותר מאלה הנהוגים כיום להערכת איכות החיים והרווחה של הפרט. שתי דוגמאות המשקפות התפתחות גישה זו הן ה'מדד לחיים טובים יותר' Index( )Better Life של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים,)OECD( שפועל משנת 2011 ושואף להביא לעלייה במעורבות הציבור בדיון על מדידת איכות החיים בתהליכי עיצוב המדיניות, ו'מדד הרווחה הקנדי' שכולל 64 אינדיקטורים בשמונה תחומים, ובוחן את השינוי לאורך מספר שנים. לצד הבחינה ברמה הלאומית נערכו מספר ניסיונות לשימוש בגישות הללו ברמה המקומית והעירונית. אל מול הניסיון להערכת הרווחה האנושית הולכות ומתפתחות גישות ששמות דגש על הצד הביו פיזי של הקיימות העירונית. גישות אלה מתמקדות בהערכת 'העלויות הסביבתיות' של הפעילות האנושית, והבנה מעמיקה על הקשר בין אורח ]23[ החיים, המדיניות והמערכת הכלכלית לבין שינויים סביבתיים )ראו גם במאמר הבא, העוסק בנושא זה(. מספר מערכות כוללות אינדיקטורים המתייחסים למניעים להשפעה על הסביבה, למידת הלחץ, למצב הסביבה ואף להערכת מצב התגובה וההתמודדות עם השינויים. שתי גישות נוספות להערכת קיימות עירונית מנקודת מבט זו הן 'המטבוליזם העירוני' ו'המ ד ר ך האקולוגי'.)ecological footprint( גישת המטבוליזם העירוני רואה בעיר אורגניזם, ובתהליכי הייצור והצריכה המתרחשים בעיר - תהליך מטבולי )הכולל עיבוד משאבים ופליטת פסולת(. הגישה מנתחת את יחסי הקלט והפלט של העיר והסביבה הביו פיזית, ורואה בתהליכים הפיזיקליים והביולוגיים העירוניים הממירים משאבים )קלט( למוצרים ולאשפה )פלט(, תהליכים שמקבילים לתהליכי מטבוליים. מודל המטבוליזם המורחב כולל גם ממדים חברתיים וכלכליים עירוניים, על ידי שילוב רעיון החיות העירונית במודל, המתייחס לרווחה, לבריאות ולמצב החברתי של התושבים ]16, 19[. גישת המ ד ר ך האקולוגי גם היא אינדיקטור לקיימות ביו פיזית. הגישה )א( מודדת את העלות האקולוגית של אספקת סחורות ושירותים לאוכלוסייה באופן ישיר )לדוגמה, קרקע המשמשת לחקלאות( ובאופן עקיף )קרקע המגולמת במוצרים שאנו צורכים(; )ב( מתייחסת לרעיון כושר הנשיאה, המוגדר כסך האוכלוסייה שאזור מסוים יכול לתמוך בה לאורך זמן ללא פגיעה במערכת ]19[. העיר מאופיינת ברמת צריכה המנותקת מכושר הנשיאה המקומי או האזורי, ובשל כך תלויה בעורף המרחבי הרחק מעבר לגבולותיה ]17[.

4 קיסינגר ודור / אמידת קיימות עירונית 273 ניתוח אמידת קיימות עירונית ברחבי העולם טבלה 1 מציגה 25 מערכות נבחרות לאמידת קיימות עירונית או קהילתית, שנסקרו לצורך מאמר זה. חלקה הראשון של הטבלה מציג את מערכות האינדיקטורים )15 במספר( וחלקה השני את ה )10(. הטבלה כוללת פירוט של האזור העירוני שהמערכת נבחנה בו, התייחסות קצרה למספר התחומים שהמערכת מתמקדת בהם, ומספר האינדיקטורים שמשמשים בכל מערכת. בין המערכות שנסקרו - כאלה שפיתחו ארגונים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וגופי מחקר אקדמי. ניתן לשייך את האינדיקטורים המרכיבים את המערכות טבלה 1 א. מערכות האינדיקטורים הנסקרות במאמר זה שם מערכת האינדיקטורים נקודות מרכזיות מחלוצות התחום. הדו"ח הוא תוצר של פעילות ארגון מקומי. המערכת כוללת 40 אינדיקטורים בחמישה תחומי מדידה, ושימשה מודל ליוזמות עירוניות רבות שבאו אחריה. מיזם העוקב אחר החיוניות )vitality( לטווח ארוך על ידי שימוש במערכת אינדיקטורים. המערכת כוללת שמונה תחומי מדידה, שישה אינדיקטורים קיימים לכל תחום שנבחרו בתהליך שיתוף. המוציא לפועל של המיזם הוא ארגון ללא מטרות רווח. דו"ח שנתי המתפרסם מזה כמה עשורים וכולל 86 אינדיקטורים קהילתיים indicators( )community בתשעה תחומי מדידה, המחולקים למדדי מפתח, ל תומכים ול נוספים. המוציא לפועל של המיזם הוא ארגון ללא מטרות רווח. המיזם הוא תוצר של שיתוף פעולה בין קרן מקומית והרשות המקומית במטרה לעקוב אחר ההתקדמות לעבר מטרות אזרחיות משותפות ולדווח על שינויים בעשרה תחומי מדידה. המיזם כולל 93 אינדיקטורים ומתעדכן כל שנתיים. Sustainable Seattle's Indicators of Sustainable Community Sustainable Calgary Quality of life progress report, City of Jacksonville Boston Indicators Project דו"ח למדידת ביצוע של התכנית העירונית לנוכח שש מטרות מרכזיות. הניטור מבוצע אחת לשנה ועוקב אחר 24 אינדיקטורים. הדו"ח פונה בעיקר לרשות המקומית ומתמקד בביצועיה. מערכת הכוללת כ 100 אינדיקטורים בחמישה תחומים שמותאמים לתכנית העירונית כדי למדוד התקדמות. נוסף על כך, קיימת חלוקה של הנושאים לפי מידת ההשפעה של הרשות המקומית על האינדיקטור. מסגרת העבודה מחולקת לחמישה תחומים וכוללת כ 80 אינדיקטורים. כל תחום מחולק לתחומי מדיניות, וכל תחום מדיניות כולל אינדיקטורים למדידה. באתר המיזם ניתן לצפות בדו"חות לרשויות השונות. דו"ח שמפרסמת קרן מקומית. המדידה החלה בטורונטו בשנת 2001, ובשנת 2006 התפתחה לתכנית ארצית, וכוללת מאז דו"חות ברמה הלאומית וברמה המקומית לערים שונות בקנדה. כל דו"ח כולל כ 120 אינדיקטורים, ובוחן את חיוניות הקהילה במספר תחומים מרכזיים. London Plan Annual Monitoring Reports City of Sydney indicator framework Victoria Community Indicators Toronto's Vital Signs סקר שנתי שנערך בשכונות העיר, וכולל 216 שאלות המחולקות לתשעה תתי תחומים. הסקר משמש כלי מרכזי לאיסוף נתונים ברמת השכונה, וכן לקבלת מידע על אודות תפיסות הציבור בנוגע לחיים בעיר. שימוש בסקר לאורך השנים מאפשר זיהוי מגמות לאורך זמן, כמו גם השוואה בין ערים אחרות. מיזם ניטור עירוני להבנת מצב איכות החיים בעיר, שמטרתו לתמוך בקבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות העירונית. המיזם כולל שני מרכיבים, כמותי ואיכותי: המרכיב הכמותי כולל 67 אינדיקטורים ב 24 תחומי מדידה. המרכיב החברתי כולל סקר שבוחן את איכות החיים הסובייקטיבית כפי שהיא נתפסת על ידי התושבים. ארגז כלים למדידת קיימות עירונית שפיתח ארגון.SCI מטרתו לשמש בנק אפשריים לשימושן של ערים. ה נאספו משורה של חקרי מקרה עירוניים של ערים שמשתמשות ב במטרה להעריך את הקיימות העירונית ולתמוך בתכנית העירונית. כולל התייחסות לערים ממדינות מתפתחות. מערכת זו כוללת אינדיקטורים שבוחנים את גורמי הלחץ על הסביבה )כגון תעשייה, תחבורה, גידול אוכלוסין(, לצד מצב הסביבה )איכות סביבה, מצב המשאבים, מגוון ביולוגי( ואינדיקטורים המשקפים היערכות ותגובה למצב )כגון חקיקה ואסדרה סביבתית ושימוש בכלים כלכליים(. מערכת זו היא מהוותיקות ביותר, ונבחנה בשורה ארוכה של ערים באירופה. מערכת אינדיקטורים שפותחה ביוזמת הבנק העולמי, ומנוהלת על ידי 'המכון לערים גלובליות' באוניברסיטת טורונטו. המערכת מתחלקת לנושאים הקשורים למגוון שירותים עירוניים )כגון חינוך, בריאות ותחבורה( ואיכות חיים, תוך התייחסות לנושאים כגון סביבה, כלכלה, תרבות ועוד. תחת כל נושא נבחרו מספר אינדיקטורים מייצגים, ובסך הכול כוללת המערכת 115 אינדיקטורים ש 31 מתוכם מוגדרים כמרכזיים ומחייבים כל עיר שמשתתפת ביוזמה לבחון ולאמוד לאורך זמן. מערכת זו נמצאת כיום בשימוש במאות ערים ברחבי העולם. מערכת אינדיקטורים שפותחה כחלק מהמחויבויות במסגרת 'אמנת ארלבורג' לערים מקיימות. המערכת כוללת 16 אינדיקטורים, המתמקדים בעיקר בסביבה ובבריאות הציבור, לצד נושאים חברתיים כגון צדק חברתי, איכות מגורים, בטיחות, מעורבות ציבור ועוד. ייחודה של מערכת זו הוא בחיבור שבין יעדי המדיניות של האמנה לאינדיקטורים שמציגים את המצב בכל מרכיב ומרכיב. יוזמה של שני ארגונים בין לאומיים שמטרתה לבחון את מצב הסביבה במגוון ערים אירופיות ולהבין מגוון גורמים מעצבים. המערכת כוללת 25 אינדיקטורים המתמקדים בשישה נושאים: איכות הסביבה, מאפייני צריכה, תכנון ועיצוב עירוני, השפעות גלובליות, כלכלה וחברה ומערכות הניהול הסביבתי. Bristol Quality of Life survey Porto Monitoring System on Urban Quality of Life - MSUQL Sustainable Cities International - Indicators for Sustainability The European Environment Agency urban indicator set Global City Indicators Facility The European foundation Urban Sustainability Indicators Urban Ecosystem Europe

5 274 אקולוגיה וסביבה 7)3(, אוקטובר 2016 טבלה 1 ב. ה העירוניים הנסקרים במאמר שם תיאור המדד )תכונות, הגוף היוזם וכדומה( שיתוף פעולה בין שני ארגונים מהמגזר האזרחי שמטרתו קידום שיח הקיימות העירונית. אמידת סך ההשפעות הסביבתיות של דפוסי הצריכה של תושבי הערים. התוצר הוא דו"ח הכולל ניתוח של המ ד ר ך האקולוגי של הערים. הניתוח כלל השוואה למ ד ר ך האקולוגי של ערים נוספות ושל הממוצע הארצי. Ecological Footprint analysis San Francisco-Oakland-Fremont, CA Guelph Community Wellbeing Initiative מיזם עירוני המבוסס על המדד הקנדי לרווחה הכולל 26 אינדיקטורים. בכל אחד מתחומי המדד נבחרו האינדיקטורים הרלוונטיים לרמה העירונית ולעיר עצמה, על פי קריטריונים כגון נגישות למידע. כחלק מהמיזם נערך בעיר סקר שבחן את הרווחה הסובייקטיבית של התושבים. דו"ח שהזמינה הרשות המקומית, ומשתמש במד הק דמה האמין.)GPI( הדו"ח בוחן את הקשר בין הצמיחה הכלכלית )כפי שנמדדת על ידי התמ"ג( לבין 47 אינדיקטורים בשלושה תחומי מדידה: חברה, כלכלה וסביבה לאורך זמן. Edmonton GPI report The State of the City of Amsterdam City Limits - A resource flow and ecological footprint analysis of Greater London דו"ח עירוני על מצב העיר, המתמקד בהשתתפות של קבוצות אוכלוסייה בחברה העירונית. בודקים אילו קבוצות משגשגות ואילו נותרות מאחור, והמידע משמש בסיס לקביעת המדיניות בעיר. הנתונים בדו"ח נאספים משלושה מקורות, שהמרכזי שבהם הוא סקר לתושבים על תחומים שונים בחיי היום יום כמו גם על איכות החיים בשכונה. הסקר מבוסס על מדד לאומי הולנדי לאיכות חיים, ה " Index."Life Situation יוזמה בשיתוף הרשות המקומית שמטרתה ניתוח זרימת החומרים ללונדון רבתי. לשם כך מבצעים ניתוח זרימת חומרים וניתוח של המ ד ר ך האקולוגי של העיר. הפרסום משמש ליידוע מקדמי המדיניות ותושבי העיר, והתוצאות מצביעות על השינויים הדרושים לקידום הקיימות העירונית. Urban Environmental Sustainability Metrics מדד להערכת קיימות סביבתית עירונית, שמתבסס על מאמר אקדמי )2000 Graedel, - Shane and ראו נספח 1( המדד נועד לשמש לערים בקביעת מטרות עירונית. כולל עשרה אינדיקטורים בעשרה תחומים. לכל מדד ניתן ערך מספרי ודירוג התוצאה. מדד להערכת מידת הקיימות העירונית לאורך זמן, שמתבסס על מאמר אקדמי )2007 Ming, Yung Jann and Ching - ראו נספח 1(. המדד כולל 51 אינדיקטורים בארבעה תחומי מדידה שנבדקו לאורך עשור. קביעת האינדיקטורים נעשתה על ידי שימוש בתכניות העיר לקיימות, סדנאות עם אנשי הרשות המקומית ודיונים עם אנשי אקדמיה. המדד מדרג את הערים על פי תוצאותיהן ב 30 אינדיקטורים סביבתיים בתשעה תחומים. כמחצית מהאינדיקטורים כמותיים, וכמחציתם איכותיים. האינדיקטורים משתנים ממקום למקום בהתאם לזמינות הנתונים. בערים באירופה ובארה"ב התוצאות מוצגות במדד מספרי. הערים באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה מדורגות בדירוג איכותי בן חמש דרגות. Sustainability index for Taipei Siemens green city index המדד מדרג את הערים על פי תוצאותיהם ב 13 אינדיקטורים בשלושה סלי תחומים. המטרה היא לציין לשבח ערים בעלות הישגים, לעורר תחרות "בריאה" וליצור דיון אצל הציבור אל מול המנהיגות. מערכת הכוללת 16 אינדיקטורים הנוגעים בחמישה נושאים מרכזיים: אספקת צרכים בסיסיים )כגון מים, גודל כיתות וזמינות רופאים(, יעילות השימוש במשאבים )כגון צריכת חשמל ומ חזור פסולת תעשייתית(, איכות הסביבה, הסביבה הבנויה והמחויבות העירונית לקידום קיימות. המערכת ייחודית הן בניסיון לבחון ולהציג מגמות לאורך זמן בכל אחד מהאינדיקטורים הן בהצגת הממצאים בהשוואה למצב בתחום בעולם המערבי. המערכת נמצאת כיום בשימוש כ 200 ערים בסין. The sustainable cities index China Urban Sustainability Index הללו לקטגוריות שונות, כגון: פיזיים )תשתיתיים(, התנהגותיים, אובייקטיביים וסובייקטיביים. אינדיקטורים פיזיים בוחנים את מבנה העיר או את הזמינות של תשתיות שונות ויכולים לתרום להבנת ההתנהלות בפועל או להצביע על נקודות הדורשות שינוי לצורך קידום הקיימות העירונית )לדוגמה: זמינות שבילי אופניים(. אינדיקטורים התנהגותיים בוחנים את התנהלות הפרט או הקהילה בפועל )לדוגמה: מידת השימוש באופניים כאמצעי הגעה לבית הספר ולעבודה(. אינדיקטורים אובייקטיביים מספקים לנו מידע על נסיבות חיי הפרט, החברה או הסביבה העירונית )לדוגמה: רמת השכלה או ההכנסה, איכות האוויר, בעלות על רכב ועוד(. אינדיקטורים סובייקטיביים מבוססים על דיווח של פרטים לגבי תפיסותיהם, רגשותיהם ותגובותיהם ]15[. בעוד הקריטריון האובייקטיבי ימדוד תופעה דוגמת רמות זיהום, סובייקטיביים מספקים הערכה לתפיסה לגבי אותן תופעות ]18[. ישנן מערכות שבחרו לשים דגש על סוג מסוים של אינדיקטורים, בעוד אחרות משלבות בין הסוגים בהתאם למטרות, למשאבים הקיימים לבניית המערכת ולזמינות הנתונים. שילוב הסוגים השונים יספק מידע מקיף ומעמיק יותר, שיכול לסייע בקידום הקיימות העירונית. טבלה 2 מציגה את התחומים השונים בקיימות העירונית שכל אחת מהמערכות שנסקרו מתייחסת אליהם. מתוך זו עולה כי רוב המערכות מתייחסות לשלושת מרכיבי הקיימות העיקריים - סביבה, חברה וכלכלה. בעוד כמעט כל המערכות מתייחסות לתחום הסביבה והכלכלה בצורה נפרדת )אם כי גם בתחומים אלה כל מערכת שמה דגש על מרכיבים מעט שונים(, התחום החברתי מתחלק למגוון נושאים, הכוללים בין היתר -

6 קיסינגר ודור / אמידת קיימות עירונית 275 רמת קהילתיות, ביטחון אישי, השכלה, בריאות, מעורבות אזרחית ועוד. ישנן מערכות אינדיקטורים ששואפות להיות מקיפות ולכלול התייחסות לכל אחד ואחד מהתחומים, בעוד מערכות אחרות שמות דגש רב יותר על תחומים מסוימים. אמידת קיימות עירונית בישראל - צעדים ראשונים במהלך השנים האחרונות הולכת ומתבססת גם במדינת ישראל ההכרה בצורך לאמוד מרכיבים שונים בקיימות, ובזו העירונית בפרט. ניתן להצביע על ניסיונות המשלבים את רעיון הקיימות עם נושאים כגון איכות חיים, רווחה ואף חוסן, לצד מערכות שמדגישות את הצד הסביבתי. עד היום נערכו מספר מיזמים,11,8,7,3,2[ שהציגו ואמדו מרכיבי קיימות שונים ברמה הלאומית 12[, התחלה של פעילות ברמה האזורית יישובית ]1, 10[ וניצנים של אמידת קיימות ברמה העירונית או הקהילתית. כמו בשאר מדינות העולם, גם בישראל יש שילוב יוזמות שעלו מארגוני החברה האזרחית והאקדמיה, לצד עניין הולך וגדל של רשויות ומשרדי ממשלה שונים. להלן מספר מערכות נבחרות שנערכו במקומותינו בשנים האחרונות ברמה העירונית: מרכז השל, המרכז לקיימות מקומית וארגון חיים וסביבה הציגו מדד לרשות מקיימת ]9[ המבוסס על עשרה עקרונות, כאשר טבלה 2. מרכיבי הקיימות העירונית שבאים לידי ביטוי בכל מערכת כלכלה דיור בריאות תעסוקה השכלה מעורבות אזרחית ביטחון אישי תרבות ופנאי קהילה ופרט נגישות לשירותים סביבה Calgary Jacksonville Edmonton Boston London Sydney Guelph Victoria The sustainable cities index Shane and Graedel Taipei Siemens The QUARS Toronto's Vital Signs Sustainable Cities International GCIP Bristol Porto Amsterdam Seattle China Urban Sustainability Index Global City Indicators Facility

7 276 אקולוגיה וסביבה 7)3(, אוקטובר 2016 כל עיקרון מיוצג על ידי מספר אינדיקטורים המעצבים את ציון המדד של הרשות. בשנת 2011 פורסמו תוצאות המדד ל 22 רשויות בישראל. התוצאות מוצגות בצורה כמותית לצד מפתח גרפי נוח לקריאה עבור הרשות המקומית והציבור הרחב. המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון פרסמו טיוטה לכלי מדידה לשכונות בנות קיימא בישראל ]6[ : הכלי נועד לבחינה ולדירוג של מידת הקיימות של שכונות חדשות ושל תהליכי התחדשות בשכונות קיימות. מטרתו לעודד יישום עקרונות תכנון ופיתוח בני קיימא, וכך להביא לצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות כתוצאה מפיתוח המרחב הבנוי בישראל ושיפור איכות החיים של תושביו. הכלי בנוי משלושה פרקים הבנויים מרשימת דרישות או קריטריונים, שעמידה בהם מאפשרת צבירת ניקוד )ראו במאמר הבא, העוסק בנושא זה(. החברה למתנ"סים פיתחה את מדד המא"ה ]5[ : המדד מגדיר את איכות החיים הקהילתיים ביישובים, מאפשר לבחון את התקדמות היישוב לאורך זמן, וכן משמש להשוואה בין יישובים. המדד כולל אינדיקטורים בשלושה תחומים: מרחב ציבורי, הון קהילתי והשפעה קהילתית. האינדיקטורים מתמקדים בבחינת העיר כולה, מבחינת תשתיות, פעולות ותוצאות. המדד כולל מתן ציון לכל אינדיקטור על פי יעד שנקבע. מספר מחקרים אמדו את הצד הביו פיזי של הקיימות העירונית של ערים שונות בישראל, וכללו בין היתר: אמידה של המ ד ר ך האקולוגי של ערים שונות ]4, 17[ 13, ופיתוח של מדד קיימות עירוני שבוחן היבטים מקומיים, אזוריים ועולמיים של הקיימות העירונית )ראו הרחבה בנושא בעמודים בגיליון זה(. לצד המחקרים הולכות ומתגבשות מספר יוזמות, כגון: מערכת שמקדם משרד התשתיות, שתבחן את יישום עקרונות 'ערים חכמות'. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף פורום ה 15, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות ופורום היחידות הסביבתיות מקדם 'מדד רשויות'. המדד, שצפוי להתפרסם לראשונה במהלך 2016 ולהתעדכן אחת לשנה, ידרג את הרשויות בישראל בהתאם לניקוד שנצבר בשני : )א( מדד פיזי המציג נתונים פיזיים, דוגמת זיהום אוויר, קרקע, קרינה ועוד, ומאפשר לכל תושב לבדוק את מצב איכות הסביבה ברשות המקומית; )ב( מדד להתנהלות סביבתית של הרשות המקומית המחולק לחמישה תחומים, ובכל אחד מהם מפורטות מגוון פעולות שונות שהרשות המקומית יכולה לבצע )לדוגמה, בתחום החינוך הסביבתי: קיומה של תכנית חינוך סביבתי מטעם הרשות המקומית, בתי ספר ירוקים ועוד(. על כל פעולה שמיושמת, צוברת הרשות המקומית ניקוד. מדד ההתנהלות הסביבתית מאפשר לרשויות ליצור תכנית אסטרטגית לשיפור התנהלותן ומסייע לתכנון ארוך טווח. לצד כל אלה הושלמה לאחרונה בניית מערכת אינדיקטורים במסגרת פרויקט 'קיימות עירונית' של מכון ירושלים למחקרי מדיניות )לשעבר מכון ירושלים לחקר ישראל(. )טבלה 3 וגם.) מערכת זו, שכותבי מאמר זה שותפים לבנייתה, ייחודית בהתמקדות במרכיב התנהגות הפרט והחברה בסביבה העירונית, בשילוב עם סוגי אינדיקטורים נוספים )פיזיים, אובייקטיביים, סובייקטיביים(, שיכולים להסביר את אופן ההתנהגות. המערכת נבנתה לצד תהליך מחקרי ממושך, ששילב חוות דעת מומחים והתנסויות בשטח. מתוכן הוגדרו עקרונות וערכים שונים לקיימות עירונית, שמהווים את נושאי מערכת האמידה, וכוללים: שינוי תרבות הצריכה, כלכלה מקומית, איכות חיים, מגוון ואפשרויות בחירה, חלוקת משאבים עירוניים, מעורבות אזרחית, ניצול המרחב העירוני, שיתופיות וקישוריות ומעורבות קהילתית. לכל נושא נבחרו מספר אינדיקטורים שיכולים להציג היבטים שונים של המצב העירוני והתנהגות החברה העירונית. מערכת זו צפויה לשמש רשויות מקומיות שונות שמעוניינות לקדם בתחומן שינויי התנהגות לכיוון אורח חיים מקיים. טבלה 3. מערכת אינדיקטורים בפרויקט 'קיימות עירונית' של מכון ירושלים למחקרי מדיניות )לשעבר מכון ירושלים לחקר ישראל( נושא שינוי תרבות הצריכה מקומיות וכלכלה מקומית חלוקת משאבים עירוניים איכות חיים שיתופיות וחיבוריות ניצול מרחבים עירוניים מעורבות קהילתית מגוון ואפשרויות בחירה מעורבות אזרחית ומחויבות אינדיקטורים לדוגמה צריכת חומרים במשק הבית מידת השימוש בתחבורה הציבורית מסך כל הנסיעות מידת ההליכה והשימוש באופניים אחוז האוכלוסייה המועסק בתחומי העיר או המטרופולין אמצעי הגעה לביצוע קניות שביעות רצון מתנאי ואיכות המגורים שביעות רצון מנגישות לשירותים שמספקת העירייה )רווחה, חינוך, השכלה, בריאות( תמהיל גודל יחידות דיור לפי אזורים בעיר )תמהיל שכונתי( עלות המחיה של משק הבית ביחס להכנסה למשק בית ממוצע שעות עבודה שבועי מידת העיסוק בפעילות ספורט רשתות חברתיות ככלי ליצירת קשרים מקומיים, קהילתיים או עסקיים הרשת החברתית ככלי מעודד פעולה נכונות לשימוש במוצרי יד שנייה פעילות במבני ציבור עירוניים פעילות בשטחים פתוחים בעיר השתתפות בפעילות קהילתית בשכונה תחושת שייכות לקהילה ושכונה שימוש בשירותי מרכז קהילתי או המ נהל הקהילתי מגוון חברתי כלכלי בשכונה עמדות ותפיסות לגבי מגוון האוכלוסייה מעורבות אזרחית בשכונה או בעיר שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות והארציות )לרשויות ולממשלה( לפי אזורים בעיר

8 קיסינגר ודור / אמידת קיימות עירונית 277 סיכום זו הציגה מגוון גישות וכלים לאמידת קיימות עירונית, שפותחו במהלך השנים האחרונות ברחבי העולם. מתוך סקירת המערכות השונות עולה כי אינדיקטורים עירוניים בוחנים תחומים שונים של הקיימות העירונית. לבניית מערכות לאמידת קיימות עירונית מגוון יעדים הפונים לקהלים שונים - הרשות המקומית, תושבי הערים, ארגונים שונים ומשרדי ממשלה. בחינה של תוצאות אינדיקטורים אלה יכולה לתרום להבנה טובה יותר של המצב בהווה - מידת האפקטיביות של מדיניות ותכנון עירוני על עיצוב ההתנהגות במרחב העירוני, ולהדגיש תחומים שיש צורך לפעול בהם כדי לשפר את הקיימות העירונית ולתרום לרווחת התושבים. מרכיבי הפעילות העירונית כוללים בין השאר את אופן השימוש בתחבורה, התנהגות קהילתית, מאפייני צריכה של חשמל, מזון, מים וחומרי גלם וייצור פסולת. יש חשיבות רבה ליכולת לזהות בערים בישראל את מידת ההשפעה של המרכיבים הללו ולהתאים פעולות שונות בתחומי העיר ומחוצה לה בהתאם לכך, ברמת התושב, הקהילה והרשויות, כדי להקטין את השפעתם. לאורך השנים, מאז החל הדיון בקיימות ובפיתוח בר קיימא בכלל, ובזו העירונית בפרט, קיים מתח מסוים בין הגישה ששמה דגש על איזון בין התחומים השונים )כלכלה, חברה וסביבה( ועל הצורך לכלול את כולם כחלק מהקיימות, לבין הגישה ששמה במוקד את הצד הביו פיזי, הסביבתי, של הפעילות האנושית והקיימות העירונית. עיקר הספרות המקצועית והניסיונות השונים להעריך קיימות עירונית, כפי שהם באים לידי ביטוי במערכות האינדיקטורים וה העירוניים שהוצגו ב זו, משתמשים בגישה המאוזנת, או כפי שיש המכנים אותה, גישת הקיימות החלשה. לעומת זאת, ב מוצגים גם מספר ניסיונות לשים דגש על אמידת המרכיבים הביו פיזיים כאמצעי לקידום קיימות חזקה. העניין באמידת הקיימות העירונית הולך וגובר במהלך השנים האחרונות. ההבנה כי יש צורך לבחון את המצב בהווה, לנסות להבין את הגורמים השונים המשפיעים עליו, ואת הפערים בין המצוי לרצוי מחלחלת ברמות השונות, ואנו עדים לניסיונות רבים לאמוד מרכיבים שונים של הקיימות העירונית. מאמר זה שואף לתרום להמשך הדיון בדבר פיתוח אמידה של קיימות עירונית שתתאים למדינת ישראל, ובפרט כזו שתבחן את ההשפעה והתרומה של יחידים וקבוצות במרחב העירוני לקידום הקיימות העירונית. תודות מאמר זה מבוסס על רחבה שנכתבה במהלך פרויקט 'קיימות עירונית' של מכון ירושלים למחקרי מדיניות. ה שימשה את השותפים בפרויקט כבסיס לבניית מערכת אינדיקטורים המתמקדת במרכיב התנהגות הפרט והחברה בסביבה העירונית, ומוצגת בקצרה במאמר זה. בבניית מערכת האינדיקטורים השתתפו: תמי גבריאלי, אראלה גנן וגלית רז דרור. כותבי המאמר מודים 'למכון ירושלים למחקרי מדיניות' על התמיכה בהליך זה. פריחה צהובה של עצי שלטית מקומטת dubium( )Peltophorum בשכונת מרום נווה, רמת גן צילום: אבישי טייכר, פיקיוויקי CC BY 2.5

9 278 אקולוגיה וסביבה 7)3(, אוקטובר 2016 [14] Alberti M Measuring urban sustainability. Environmental Impact Assessment Review 16: [15] Andrews FM Social indicators of perceived life quality. Social Indicators Research 1: [16] Kennedy C, Cuddihy J, and Engel-Yan J The changing metabolism of cities. Journal of Industrial Ecology 11(2): [17] Kissinger M and Haim A Urban hinterlands The case of an Israeli town ecological footprint. Environment Development and Sustainability 10(4): [18] Lawson JE Livability and quality of life indexes in planning for sustainable communities (M.A. thesis). Canada: The University of British Columbia. [19] McDonald GW and Patterson MG Bridging the divide in urban sustainability: From human exemptionalism to the new ecological paradigm. Urban Ecosystems 10: [20] Mori K and Christodoulou A Review of sustainability indices and indicators: Towards a new City Sustainability Index (CSI). Environmental Impact Assessment Review 32(1): [21] Shane AM and Graedel TE Urban environmental sustainability metrics: A provisional set. Journal of Environmental Planning and Management 43(5): [22] Tanguay GA, Rajaonson J, Lefebvre JF, and Lanoie P Measuring the sustainability of cities: An analysis of the use of local.indicators Ecological Indicators 10(2): [23] Wilson J and Tyedmers P Rethinking what counts. A review of wellbeing and genuine progress indicator metrics from a Canadian viewpoint. Sustainability 5(1): מקורות ]1[ אטינגר ל, שפירא י"א, חושן מ ואחרים לקיימות ברשויות מקומיות, סקירת ספרות. ירושלים: המרכז למדיניות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל. ]2[ אידלמן ע, קפלן מ וכהן ג אינדיקטורים לפיתוח בר קיימא בישראל - חלק ב. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. ]3[ אידלמן ע ויבין י קיימות אתמול, היום ומחר. פרויקט תחזית קיימות לישראל ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. ]4[ דור ע אמידת קיימות עירונית לאורך זמן - ניתוח הפערים בין המצוי לרצוי )עבודת גמר לתואר מוסמך(. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ]5[ החברה למתנ"סים. מדד המא"ה - מדד איכות החיים הקהילתיים. ]6[ המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון כלי מדידה לשכנות בנות קיימא בישראל - טיוטה להערות. ]7[ המשרד להגנת הסביבה לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי. ]8[ ממשלת ישראל מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, ]9[ מרכז השל, המרכז לקיימות מקומית, חיים וסביבה עשרה לרשות מקיימת. ]10[ קמחי י, חושן מ ואסף שפירא י תבחינים לבחינת קידומן של רשויות מקומיות ואזוריות בישראל. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. ]11[ פייטלסון ע )עורך( אינדיקטורים לפיתוח בר קיימא בישראל - דוח מסכם שלב א'. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. ]12[ צחור א )עורך( לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה. ]13[ שטסל ז, קיסינגר מ ומאיר ע קיימות עירונית מקומית ועולמית - חקר מקרה של העיר באר שבע. א ק ו ל ו ג י ה ו ס ב י ב ה 4)3(: גינה עירונית צילום: יוסי גולן, פיקיוויקי CC BY 2.5